top of page

האריה שאהב תלות

תמונת הסופר/ת: Tali Granot-BashanTali Granot-Bashan


אנשים לפעמים מדברים על תלות במושגים של ״עושה תלות״ או ״זקוק לתלות״. הם אומרים על בני הזוג שלהם: ״הוא לא תלוי בי בכלל״, ״אני תלויה בו יותר משהוא תלוי בי״, ״היא צריכה אותי רק בשביל הכסף״, ״הוא תלוי בי רק בשביל מיניות״, ״כל מה שהיא זקוקה לו ממני זה הדברים הטכניים: קניות, בישולים, נקיונות... חוץ מזה היא ממש מסתדרת מעולה בלעדי״.

אפילו על ילד, פעוט או מתבגר אפשר לשמוע שההורים אומרים: ״הוא לא תלוי בנו בכלל״

אז לפעמים אני מסבירה לתלמידים שלי שהתלות בקשר התקשרותי היא עובדה קיימת.

התלות לא תלויה בנו ובמה שנעשה, היא בטח לא תלויה במה שמביעים או מבקשים.

מעצם זה שאנחנו הורים של ילד - הוא תלוי בנו.

מעצם זה שאנחנו בתוך קשר ארוך של אהבה - אנחנו תלויים זה בזה.

תלות זה לא משהו שאנחנו אוהבים או לא, בוחרים בו או לא. (יסלח לי האריה)

תלות היא תוצאה של התקשרות, ובטבע כשאנחנו הופכים להיות קשורים לדמות התקשרות אנחנו תלויים בה.

הניסיון המקצועי הארוך שלי עם כל מיני ציבורים וסיפורים מראה לי שזה גם לא באמת משמעותי אם הכרתם בשידוך או הייתם קודם יזיזים, אם נכנסתם להריון בטעות או שהיתה אהבה ממבט ראשון, אם הוא מיד התאהב ולך לקח המון זמן להתמסר.

ברגע מסוים, ככל שהקשר מעמיק, התלות ההדדית פשוט מתרחשת.

בילדות התלות היא נתון הישרדותי ופיזי קודם כל. בזוגיות היא מתקיימת באופן רגשי אבל גם פיזיולוגי. (מחקרים מוכיחים שכשיש לנו דמות התקשרות בטוחה אנחנו יותר מווסתים , פחות פגיעים למחלות כרוניות ופחות פגיעים לפציעות חמורות).

אז אם התלות לא תלויה בנו, מה כן תלוי בנו?

מה שתלוי בנו הוא האם אנחנו מכחישים אותה, עוקפים אותה, מנסים לא להרגיש אותה, מנסים להשטיח אותה או להמיר אותה לשותפות פרקטית במקום לחיות אותה במלואה.

ההסכמה להרגיש את התלות במלואה היא הבחירה שלנו.

לא להרגיש את המציאות הכי דרמטית שלנו גוזל אינסוף אנרגיה מהבטריה הפנימית שלנו.

לא להרגיש את המציאות הפנימית שלנו דורש להפעיל מערכות ניתוק אגרסיביות מעצמנו.

לא להרגיש את התלות שלנו מייצר חרדה וניתוק אצל בני הזוג שלנו.

לא להרגיש את המשמעות של התלות עלינו בכל רגע ורגע לא מאפשר לנו להיות בחיבור רגשי לעצמנו ולתקשר את מה שקורה לנו עם מי שהכי קרוב אלינו.

כשתלות לא מורגשת אנשים מוציאים את עצמם ממשוואת הקשר עם יקיריהם באופן שפוגע בהם ובאהוביהם כל כך. ״הוא לא צריך אותי״ , ״אין לנו מה לתת לו״, ״הוא מעדיף את הלבד שלו״ ומתנהגים כאילו זה נכון. הם סובלים ויקיריהם נשארים לבד

כל המופעים הללו הם הגנות והכחשות של התלות.

וכשאנחנו מאמינים להם ה״מחלה הכרונית״ של ניתוק רגשי וניתוק בקשר רק מעמיקה.

כשתלות מורגשת היא מביאה עימה פחדים קיומיים: הפחד לאבד, הפחד להידחות והפחד להינטש. כשהפחדים הללו מורגשים בתוך קשר יש אפשרות להכיר באמת עד כמה אנחנו חשובים אחד לשניה. כשהתלות מתחילה להיות מורגשת ומדוברת בקשר, יש רטט מופלא וחדש של פחד מהול בהתרגשות ושמחה, והלבד העמוק שנמצא שם למטה מילדות מתחת לכל הכיסויים החברתיים מתחיל להתפוגג.

כשהתלות מורגשת הקשר נעשה יותר בטוח, יותר הדדי, יותר קרוב, ויותר עמוק.

כל השאלות והספקות נעלמים כשיש בהירות על מי אתה בשבילי וכמה היותך בחיי משנה הכל עבורי.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


הקשר כמרפא | טלי גרנות בשן

עיצוב ובנייה: www.Sara-Red-Heart.com

תודה! ניצור איתך קשר בהקדם

הקשר כמרפא

צרו קשר

לחצו כאן ליצירת קשר

עם המשרד שלנו 

הקשר כמרפא
bottom of page