top of page
  • תמונת הסופר/תTali Granot

התיקון

היום אני רוצה לדבר קצת על אי התאמה, זיוף וצרימה. 

יש משהו מאוד כאוב ברגע הזה שבו אחד מבני הזוג לא מצליח עם השני. 

לא מצליח להקשיב ולהיות בשביל בלי להיות מופעל.

לא מצליח להתכוונן לצרכים ולרגישויות.

לא מצליח להיענות. 

על פני השטח נראה מופע של ניתוק, חוסר יכולת ואפילו תוקפנות והגנה. 

מתחת לפני השטח אני תמיד פוגשת בהלה, אפילו אימה. 

הפחד שהפישול יביא לפירוק של הקשר, לאובדן האהבה, לדחיה או לתחושת כשלון איומה. 

הפחד הזה גורם לאנשים להתגונן, להצטדק ולהתנתק. 

זה כואב, כי לא למדנו לתקן. לא למדנו שזה בסדר לפשל, שאפשר להתקרב אחרי פספוס גם אם הוא הכאיב והבהיל. 

למדנו שצריך להיות מתואמים, צריך להיות מסונכרנים, שצריך להצליח. 

וזה כל כך מעייף, לעבוד בזה.

ואז זה כל כך מפחיד כשנכשלים, ונכשלים . 

וזה כל כך מתסכל, שכשפיספסו אותנו גם בורחים מאיתנו.

וזה לא מאפשר להילחם על השני, ולבקש סליחה באמת ולקחת אחריות .. ולהירגע ביחד. 

בהתקשרות הפספוס והתיקון הם התנועה שרוקמת את הקשר. הקשר לא נרקם ברגעי ההתאמה והריקוד המושלם, אלא ברגעים החורקים שבא אחריהם תיקון. 

מוצאי שבת הקרוב הוא ליל שבועות. במסורת הסוד זה ליל חתונה. בלילה הזה עושים "תיקון ליל שבועות" . 

איזה מדהים זה שליל הכלולות הוא הלילה של התיקון. התכשיטים שהכלה תענוד לחתונה עשויים, ברמה הסמלית, מהתיקונים שעושים בלילה הזה. 

האמירה שדווקא בלילה הזה, ברגע השיא, ברגע הכי רומנטי, עושים תיקון , מלמדת אותנו להאמין בתיקון, לא בהצלחות ולא בהכחשות של הכשלונות. היא מלמדת אותנו שמעכשיו כל פעם שנפספס ונלחם לעבור דרך מה שהתקלקל ולתקן הקשר יעמיק עוד.



פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page