פוסט למיטיבי לכת..
יש סיפור, שאני ממש ממש אוהבת..
ובפעמים שבהם ניסיתי אותו על אנשים,
הם לא ממש אהבו, בלשון המעטה..
משהו בו היה להם קשה מידי, אולי קצת קריפי.. (אז זה הזמן לבעלי לב חלש לפרוש)
אבל כל פעם שאני קוראת/שומעת אותו הוא מרגיש לי בול.. וכמעט כל יום כשאני יוצאת מהקליניקה אני חושבת עליו, "זה זה, כן, זה מה שקרה פה היום".
אז החלטתי לשתף אותו פה, לפחות בגירסה מקוצרת וחלקית זו, אולי מישהו יבין..
אז אם אתם לא אוהבים, אתם ממש לא לבד, ואם תבינו ותתחברו, אז אולי כדאי לכם לחשוב על טיפול זוגי כמשהו לעשות ביומיום שלכם.. כי בשביל הפלא הכואב הזה אני נכנסת כל בוקר לחדר הטיפול.
אז זה מתחיל כמו כל הסיפורים, שהיו פעם מלך ומלכה, והם רצו בן ולא נולד להם אחד כזה..
וקרו כל מיני דברים מוזרים.. אבל בסוף המלכה נכנסה להיריון, ונולד בן בלונדיני כזה, בדיוק כמו שצריך נסיך להיראות, אבל רגע לפני הנסיך יצא לעולם .. נולד שם גם עוד יצור, קצת דומה לנחש. אז המיילדת זרקה אותו ליער הרבה לפני שמישהו יראה.
והנסיך והמלך והמלכה וכל הממלכה היו ממש מאושרים.
וכשהגיע הזמן של הנסיך להתחתן הוא רכב לממלכה השכנה לפגוש את כלתו לעתיד.. באמצע הדרך , בעיקול שבקצה היער, פתאום הוא רואה נחש עצום שחוסם לו את הדרך .. הנסיך עצר והנחש אמר לו בשאגה: אני אחיך הגדול!! אני יצאתי קודם! ואני מתחתן קודם! ועד שאני לא מתחתן, אתה לא הולך לשום מקום!!
אוקיי, הנסיך חוזר הביתה, מספר את הסיפור לאבא ואמא, אבא מסתכל על אמא בפרצוף של :יש משהו שאני צריך לדעת שאני לא יודע? ואמא אומרת: ממש לא!!
אז הם הולכים יחד למיילדת והיא מספרת להם שכן, היה אח תאום לנסיך, שיצא קודם, אבל הוא היה כל כך מעוות, מוזר ומכוער שהיא חשבה שעדיף שהיא תזרוק אותו דרך החלון.. כי מי שמע על כזה נסיך?!
אז המלך והמלכה מסתכלים אחד על השניה, הם מבינים שאין ברירה, יש פה מישהו שמגיע לו.
אז מפרסמים בממלכה כרוזים אם יש נערה שרוצה להתחתן עם נסיך, אבל היא תיפגש איתו רק בסוף נשף החתונה. ומגיעות נערות, ובוחרים אחת, ועורכים חתונה וסעודה ונשף, ואז היא נכנסת לחדר ושם מחכה לה הנחש הענק, וכורך סביבה את זנבו.. וסוגר את הדלת.
למחרת כולם מחכים להם ורק הנחש יוצא מהחדר, וזוחל במהירות ליער.
כולם נורא עצובים, אבל לפחות , הם חושבים , עכשיו הנסיך יכול להתחתן, אז הוא יוצא שוב, לרכב לממלכה הסמוכה, ו...שוב אותו דבר, הנחש הענק שואג בעיקול הדרך... "קודם אני מתחתן"
עכשיו לנסיך כבר יש תשובה "אבל אתה כבר התחתנת, עכשיו תורי"
אבל הנחש אומר: לא!! זה לא נחשב! החתונה נחשבת רק אם עוברים יחד את הלילה ...
טוב, הנסיך חוזר הביתה, שוב מוציאים כרוז, שוב עורכים נשף, ושוב.. היא נכנסת לחדר.. ושוב בבוקר רק הנחש יוצא מהחדר.
ככה זה חוזר על עצמו עם 7 נערות!!! ואחרי זה, בשעה טובה, למלך ולמלכה כבר אין לב להקריב עוד נערות , אז הם לא מוציאים יותר כרוזים... הם מפרסמים את הסיפור ומחפשים מישהו שיכול לתת עצה.
שבוע אחר כך מגיעה לארמון נערה פשוטה וצעירה שגדלה ביער עם אביה חוטב העצים. היא אומרת: "אני מוכנה להתחתן עם האח הבכור, אבל יש לי תנאים!!"
"ברור! ברור! מה שתבקשי!"
אז היא מבקשת שיתפרו לה 7 שמלות כלה, והתופרות של הממלכה יוצאות למשימה.
ואז היא לובשת את כל השמלות אחת על השניה.. והיא מוכנה לחתונה
ובזמן הזה, מכינים את הנשף, אבל עכשיו כבר כולם מכינים ובוכים, מכינים ובוכים..
וכשהנשף נגמר, והגיע זמנה להיכנס לחדר היא מבקשת: תביאו לי דלי אחד של מיץ לימון ודלי אחד של חלב.
ותביאו לי גם מברשת עם שערות ברזל.. כמו מסמרים.
וכמובן שמיד מביאים לה..
והיא נכנסת לחדר. והנחש שואג: "תורידי מיד את השמלה שלך!"
אז היא אומרת לו: "אני אוריד שמלה, אם אתה תוריד שיכבה אחת של עור שלך!"
והוא צועק עליה: "אף אחד אף פעם לא ביקש ממני לעשות את זה!!!"
והיא מסתכלת אליו ואומר לו: "מצטערת חבר, הדדיות. אני מורידה שמלה אחרי שאתה נפטר משיכבת עור אחת".
ואז היא יושבת ומקרצפת עם לימון ומברשת ברזל את העור שלו מעליו, והוא צורח, בכל הממלכה שומעים את הצרחות שלו...
ואז היא מורידה שמלה. עסק זה עסק.
והוא מגלה שיש עוד אחת מתחת, אז הוא אומר לה: "תורידי גם את השמלה הזו!"
אז היא עונה לו : "אתה כבר מכיר טבע את היחסים פה, חבר, הדדיות! אתה מוריד שיכבה של עור, אני מורידה שמלה!"
הוא מתחרפן וצועק: "אף אחד אף פעם לא ביקש ממני לעשות את זה!!"
אבל הוא רוצה אותה, ואין לו ברירה, אז שוב חוזר העינוי הזה של פשיטת העור..
וככה כל הלילה, צרחות אימים.
וכשהיא מסיימת לפשוט מעליו 7 שכבות של עור קשה ומחוספס, היא מגלה מתחתיו שיכבה עדינה ולבנה של עור דק. והיא לוקחת את היצור העדין הזה על הידיים שלה ומורחת עליו חלב ומשקה אותו חלב, וככה הם נרדמים.
בבוקר יוצאים מהחדר בחור יפה תואר ונערה צעירה מחובקים ומחויכים.
זה הזמן לנשום,
אז ככה זה בקשר, אנחנו מתאהבים בנסיך הבלונדיני, או בנסיכה המקסימה, אבל כשנכנסים לחדר ויורד הלילה מי שנפגוש שם הרבה פעמים, זה החלקים הדחויים, הפצועים שלא אהבו בבני הזוג שלנו, החלקים הללו, גדלו ביער החשוך הרחק מעין רואה, וגידלו עור עבה, קוצים וקשקשים.
הם יפגעו בנו.. גם אנחנו שם עם החלקים האלה שלנו, ונפגע בחזרה..
כדי לצאת מהצד השני של הדבר הזה בשלום, צריך לפשוט שכבות של עור, שכבות ששמרו עלינו שנים, שהגנו עלינו ביער, ושאנחנו כבר לא מכירים את עצמנו בלעדיהם.
זה מפחיד בטירוף! זה מבהיל! וזה כואב רצח!
"ואף אחד אף פעם לא ביקש מאיתנו לעשות את זה!!"
אבל אם מצליחים שזה יקרה, ברגעים המופלאים האלה כשזה קורה, מתגלה ים של רוך, חסד ואהבה.
ואז, רק אז, מתאפשר באמת חיבור.
Comentários