top of page
  • תמונת הסופר/תTali Granot

רגע על "צדק" ועל מה שמעבר לו


עברו יותר משבועיים מאז ה"מלחמה" הנוראית הזו שעברה עלינו. לכל אורך העימות האלים שחווינו היה לי צורך לכתוב את המילים הללו, אבל אני יודעת שכשיש לי ממש צורך לומר משהו בתוך הסערה זה החלק של ה"צודקת" או ה"יודעת" שלי, ולא הלב הרך שלי.

וגם אם אני באמת צודקת מה שחשוב כשקשה ובוער זה לאו דווקא להגיד לכולם מה דעתי אלא לנשום, להירגע, להסתכל פנימה, לחמול, לדעת שכולם כרגע נורא כאובים ולהרגיע.

עכשיו, שבועיים אחרי, אני רוצה לחלוק משהו, משהו שהוא חלק מיצירה משותפת שלי ושל חבר נפש יקר, חנן הרחול.

לפני 11 שנים, בשנה שבה גרתי בניו יורק, חנן יצר איתי קשר. הוא חיפש מישהו ליצור איתו יחד סרטי אנימציה קצרים למבוגרים.

ברוב שעות היום חנן מורה לקולנוע בתיכון ציבורי בהארלם, מקדיש את חייו לייצר לנוער משכונת פשע אלטרנטיבה טובה לפשע על ידי לימוד מקצועות הקולנוע.

בשעות הפנאי שלו הוא החליט ליצור סרטי אנימציה קצרים למבוגרים, סרט קצר על כל נושא, סרטים שמוצגים כשיח בינו לבין אביו, שיח מדומיין שמתנהל בתוכו מאז היה מתבגר, וביתר שאת מאז פטירתו של האב.

התפקיד שלי ביצירה המשותפת הוא יצירת התוכן. חנן ואני בילינו שעות אינסופיות בשיחה קיומית, ערכית ואישית על כל נושא ונושא.

לסרט האחרון, נראה לי הסרט ה12, שעבדנו עליו, בחר חנן את הנושא של "פתרון סכסוכים".

חנן חשב שנדבר על "צדק", ואילו אני , כמטפלת זוגית ומנחת הורים שנים רבות, יודעת שהצדק שלנו מרחיק בינינו ובסופו של יום הדבר היחיד שמשנה הוא איך אתה מרגיש עם מי שאתה חי איתו, בבית, בבניין, ברחוב, בעיר.. האם אתה מרגיש קירבה ובטחון או שאתה מרגיש קירבה ואיום?!

את האמון העמוק הזה במה שהוא מעבר לצדק או לאמת האישית שלי למדתי מהורי.

ינקתי בחלב אימי את האמון המוחלט של אמא שלי בדרכי פשרה ושלום. ברגעים הכי מתוחים בחיים בהם היה נראה שעימות הוא בלתי נמנע אמא שלי דאגה לומר לי שאם אני לא אראה בשני אויב זה יוציא ממנו את הטוב שבו והוא יבחר להושיט יד בחזרה.

אבא שלי לימד אותי להיות פראיירית ולצאת "מלכה". או במילים אחרות, איך לפזר בעולם "טובות" ומחוות לאנשים ואיך הטוב הזה פוגש אותך אחר כך ומאיר לך פנים.

אז עכשיו כשמספיק זמן עבר אני רוצה לשתף באנימציה הקצרה הזו, של האיש המיוחד הזה חנן, שזכיתי ללכת איתו במסע צמיחה ויצירה משותף.

ולסיים במילים הנהדרות של ארז לב ארי (ותודה לברוכי, הבן המתוק הגדול שלי, שהכיר לי את השורות הנפלאות האלה): 

"מה עושים עם הצדק הזה על הבוקר?

עכשיו כשקיר עבה בינינו

חבר טוב אמר על זה פעם:

לפעמים כשאתה לא יוצא פראייר

אתה לא יוצא בכלל, 

לא יוצא בכלל"

ואת האנימציות של חנן, שהייתה לי זכות גדולה להיות שותפה בתהליך העבודה של כולן אני מאוד ממליצה לראות ב:   



חן רכטמן | www.foreststudio.land

פוסטים אחרונים

הצג הכול

התיקון

Comments


bottom of page