אשמה

לקראת ימים נוראים אני רוצה רק לכתוב על אשמה.

האמת היא שאני רוצה לכתוב וללמד על אשמה כבר הרבה זמן. אני רוצה לעשות סמינר שנתי על אשמה, האמת היא שאני רוצה לתרגל בעצמי אשמה.

אשמה לא מופשטת ורעיונית, אלא קונקרטית, יומיומית, על מעשים שאני עושה, מול האנשים הכי קרובים. להתחיל לתרגל מקטן ולהעמיק עוד ועוד את התרגול.

במקום ללמד לעשות כסף או מיניות או שיווק, אני אלמד לעשות אשמה ותיקון דרך אשמה.

במקום לתרגל להיות בלב פתוח או בסליחה אני אתרגל להרגיש אשמה ולהיות באשמה ולהרחיב את המערכת לרגש הבריא הזה של אשמה.

אני רוצה ללמד אנשים שאפשר להרגיש אשמים וזה יכול להיות בונה ולא הורס. אני רוצה ללמד אנשים להיות מומחים באשמה. אני רוצה ללמד אנשים לנוע אל הקשר מתוך האשמה.

אני רוצה לעשות ריפוי דרך אשמה ואהבה דרך אשמה וקבלה דרך אשמה וריכוך דרך אשמה.

אני כועסת על העולם הפסיכולוגי שהפך את האשמה למשהו רע וזרק את התינוק עם המים.

אחת הסיבות העיקריות שהקשרים הזוגיים וההוריים נראים כמו שהם נראים היא כי כולם עושים הכל כדי לא להרגיש אשמים.

אבל אשמה היא חשובה מאוד, היא מרכיב יסוד בקשר, היא מרכיב יסוד בצמיחה אישית והיא מרכיב יסוד בתהליכי מודעות עצמית.

מי שלא רוצה להרגיש אשמה לא מתפתח. מי שלא רוצה להרגיש אשמה פוגע יותר. מי שלא רוצה להרגיש אשמה - מאשים.

וכשאנחנו לא מסכימים להרגיש אשמה, אנחנו גורמים לילדים שלנו ולבני הזוג שלנו להרגיש שאין עם מי לדבר ושלא איכפת מהם באמת.

כי אם המטרה שלנו היא לא להרגיש אשמה, או בניסוח אחר להרגיש שאנחנו ממש בסדר, אנחנו מערכת במעגל סגור שלא פתוחה לאימפקט של המעשים שלנו על האחר ולא גמישה לעשות שינוי.

אני רוצה להחזיר למרכז הבמה את האשמה ולהפריד אותה מהאשמה הרעילה הטראומטית שגורמת לאנשים להתכנס פנימה, לתקוף או להרגיש פגומים או רעים.

אני רוצה להקים אותה מעפר, להלביש אותה יפה ולהציג אותה על הבמה כדי שכולם יראו שהיא יכולה להיות נהדרת, שיש בה יופי, שיש לה חכמה ושאנחנו זקוקים לה מאוד.

בחדר הטיפול הזוגי ובמרחב בין הורים וילדים היכולת להשתמש באשמה באופן יעיל היא פלא. היא מרככת לבבות, היא מייצרת תנועה של שינוי, היא עושה בטוח.

אנשים לא מבינים שהאחר לא רוצה שהם ישתנו, אלא שהם יהיו פתוחים לשמוע ולראות איפה הם טעו או פיספסו. שיסכימו להרגיש את האשמה ויקחו אחריות מלאה על החלק שלהם שפגע. שיעוררו את המיינד שלהם להבנה של האימפקט של הפגיעה על האחר. שיפתחו את הלב שלהם כדי שהאחר ירגיש שאיכפת.

היכולת להרגיש אשמה בקשר ולעבוד איתה נכון מנקה כל כך הרבה מההגנתיות שלנו.

כשאנחנו נרגעים לתוך האשמה שלנו ומפסיקים לעבוד בלהרגיש שאנחנו בסדר, אנחנו הופכים לאמיצים, לנדיבים ולאוהבים כמו שלא היינו אף פעם.

האנרגיה העצומה שמושקעת בלא להרגיש אשמה מופנה עכשיו לדאגה לאחר.

החוויה הפנימית הזו זוקפת את העצמי שלנו, ולא רק שהאשמה לא מדכאת אותנו - היא מאירה אותנו בהילה של יופי פנימי ונותנת לנו יותר כוחות ויותר גמישות ויכולת תנועה בחיים.

אשמה מחזירה לנו ראויות ותחושת יכולת לתיקון.

אשמה היא תנאי בסיסי לבטחון ולאהבה.