הגרסה הכי טובה של עצמנו

אני מלמדת השנה שתי קבוצות שנה ב׳ בהכשרת המטפלים- בימי רביעי ובימי חמישי. אותו לימוד בדיוק יום אחרי יום. ההבדל היחיד הוא שביום רביעי תומר איתי כל הבוקר ובחמישי תומר בקליניקה.

השבוע אחד התלמידים נאלץ לעבור קבוצה מסיבות לו״ז.

בסוף השיעור הראשון בקבוצה החדשה שאלו אותו מה ההבדל בין הקבוצות, הוא ענה: אני לא יודע מה ההבדל בין הקבוצות אבל אני יודע שטלי הרבה יותר בטוחה ביום רביעי!

התשובה שלו שתלה אותי! זה כל כך נכון, ואני חשבתי שרק אני מרגישה. פשוט עד עכשיו אף אחד לא יכל להשוות! למרות שהתוכן לא משתנה, כשתומר נמצא אני אדם אחר. אני נינוחה יותר, פתוחה יותר, מפוקסת יותר, וגם... מצחיקה יותר.

כשזוגות באים לטיפול הם כמעט תמיד אומרים בתחילת התהליך:

״איתה אני בשפל שלי״

״אני לא אוהבת את הבן אדם שאני כשאני איתו״

״בכל הקשרים שלי אני מרגיש בן אדם מעולה, איתה אני מרגיש אפס״

״הוא מוציא ממני את החלקים הכי גרועים שלי״

״אני כל כך מדויקת עם עצמי וקשובה לעצמי בכל מקום אחר. איתו אני פשוט הולכת לאיבוד״

״אני זה שכולם באים אליו לקבל הקשבה. יש לי מיכל ענק. היא רק מתחילה לדבר ואני כבר מופעל ותגובתי״

כולם צודקים, זו אכן המציאות.

כשהקשר לא בטוח אנחנו מופיעים בו בגירסה הכי גרועה של עצמנו. קשר לוקח אותנו לקצוות: לעצמי במיטבו ולעצמי בשפלותו.

ואז הבנתי, שמה שהתלמיד שלי זיהה זה בדיוק את האימפקט של קשר בטוח על כולנו.

קשר בטוח הוא חוויה המשכית תמידית שמאפשרת לנו תנועה בטוחה יותר בעולם, ואז גם כשאנחנו מאבדים את עצמנו לרגע, במפגש עם אנשים, עם המציאות הכואבת או עם הטראומה, האדם הזה מזכיר לנו, בעצם היותו, מי אנחנו באמת. העיניים שהוא מסתכל בנו הן מראה לטוב העמוק שלנו והגוף שלו הוא האדמה שממנה מתפתח העצמי הייחודי שלנו.

אז הבוקר קמתי עם 2 הבנות פשוטות:

האחת היא שזו אולי ההגדרה הכי טובה בעולם לקשר בטוח - קשר שבו אנחנו יותר בטוחים מבכל מקום אחר, כך שכשאנחנו עם בן/בת הזוג שלנו יוצאת מאיתנו (מתאפשרת לנו) הגירסה הכי טובה של עצמנו.

והשניה, שקיבלתי קריאת כיוון למי אני רוצה להיות ב50 השנה הבאות:

מישהי שמספקת למי שחי איתה ותלוי בה עיניים טובות, שנותנת בו אמון, ואוהבת באופן כזה שמאפשר לו להיות הגירסה הכי טובה של עצמו.

ואני מרגישה שזה מכייל אותי מחדש, כמו ווייז שמחשב כיוון מחדש. כי כל כך הרבה אנחנו עסוקים במה כן או לא יקירנו מעניקים לנו, וזה אף פעם לא מגיע לשום מקום. אבל להיות מושקעת במה אני רוצה להיות בשביל מי שאני אוהבת מרגיש לי ממש ״השקעה בטוחה״.