הצורך לחגוג ביחד

השבוע תלמידה אהובה הזכירה לי את הצורך של אנשים שהולכים איתי שאחגוג איתם מה שקורה להם בזכות הלימוד.

זה המם אותי! ואו, איך שהיא צודקת! ואיזה באסה שפיספסתי את זה, ואיזה מזל שהיא לא ויתרה!

ואני יודעת שלא סתם פיספסתי. הצורך הזה, שיחגגו אותנו, הוא צורך התקשרותי עמוק שמאוד מוזנח לעתים קרובות. הרבה מקומות שמדברים על צרכים התקשרותיים מדברים על ״נראות, מובנות, בטחון, פגיעות..״ אבל על הצרכים היותר חיוביים לא מדברים.

הרבה פעמים גם בתוך קשר זוגי צד אחד מחזיק חזק את הצורך להראות בקושי, לדבר כשקשה ולעבור דרך קושי. אבל הצד השני מחזיק את הצורך שיתפעלו ממנו, שיעריכו את המאמץ שלו ובקצה: שיחגגו אותו.

קוהוט שם במרכז הצרכים ההתקשרותיים את ״העיניים הנוצצות״ שהתינוק פוגש אצל אמא.

בעיניים הנוצצות של אמא יש כל כך הרבה – אישור, אהבה, שמחה, חיזוק.

העיניים הנוצצות אומרות לילד: אתה עושה אותי שמחה, אתה משנה אותי, יש לך אימפקט עצום עלי, אתה אהוב בדיוק כמו שאתה, החיים שלי הרבה יותר טובים כשאתה איתי.

מי לא צריך להרגיש את זה בקשר? בדיוק את זה!!

שהוא אהוב בדיוק כמו שהוא, שהוא משנה את החיים של השני לטובה, שיש לו אימפקט על בן/בת הזוג שלו, שהוא משמח את השני?

לפעמים אני אומרת לזוגות: אל תחגגו זמנים מיוחדים, תחגגו אחד את השניה, כל הזמן. תחגגו את האהבה שלכם. ולא צריך בשביל זה הפקות ענק וחוש מיוחד למתנות. מספיק פתק מתפעל או מחווה שמראה כמה השני יקר לי.

אז למה אנחנו לא חוגגים אחד את השניה באופן טבעי?

לפעמים אומרים לי: אם אני אחגוג אותו הוא יחשוב שהכל בסדר ואז הוא יפסיק להשקיע בקשר.

חגיגה היא דלק לקשר. אף אחד לא משקיע פחות כי הוא מרגיש אהוב וחשוב. הפוך.

לפעמים אנשים אומרים לי: ״אני לא צריך את זה״ או ״היא כבר יודעת שהיא חשובה לי.״

אני תמיד שואלת על זה: שאלת אותה? מה שחשוב זה לא אם היא יודעת, אלא אם היא מרגישה?

כי אם אתם לא חוגגים אחד את השניה, ברמה היומיומית, בכל רגע ורגע; אם אתם לא מזכירים אחד לשניה כל לילה כמה החיים שלכם השתנו מאז שיש לכם אחד את השניה, אתם בחסך של צורך התקשרותי בסיסי. כל אחד מכם רואה עיניים דהויות וכבויות במקום עיניים נוצצות, והקשר נכבה.

ועוד משהו חשוב לסיום: החגיגה היא תנועה מרפאת למי שחוגג:

המדע כבר הוכיח שלמיינד יש נטיה לשלילי.

גם אם 95 אחוז מהחדר נקי, אנחנו תמיד רואים את הפינה הלא נקיה, והיא זו שתופסת את תשומת הלב וגוזלת את האנרגיה שלנו.

האימון של השריר של החגיגה ההדדית מאפשר לנו לשים אנרגיה ביש, בקיים ובטוב שיש בנו ובאחר. זה מרגיע, זה מווסת וזה מוסיף לנו חוסן וכוח להתמודד עם כל הקושי והאתגרים שהחיים בכלל במיוחד השנה וקשר זוגי בפרט מביאים.

שיהיה לכולכם ט״ו באב מלא חגיגות של אהבה.